הברווזון המכוער
06   11:00 - 13   17:30
הצגה קסומה, מצחיקה ומרגשת לכל המשפחה!
פרטים נוספים
פסטיבל ספר הג'ונגל-חוה"מ סוכות בתאטרון הפארק
07   10:00 - 10   11:00
הפסטיבל שיעשה לכם את החג שמח!

ספר הג'ונגל מגיע לתל אביב ואתם מוזמנים להגיע וליהנות משלל אטרקציות בכרטיס אחד!
פרטים נוספים
דלת הקסמים
07   11:30 - 04   11:30
"דלת הקסמים" - מסע אל עולם מוסיקלי קסום ומלהיב, המשלב את מיטב הלהיטים שהלחינה נורית הירש לילדים.
פרטים נוספים
החתול במגפיים
07   11:30
הצגה משעשעת במיוחד עם שירים מקוריים!
פרטים נוספים
ילד פלא- הצגת ילדים מוזיקאלית משירי הילדים של קובי אושרת
07   11:30 - 28   11:30
ילד פלא- הצגת ילדים מוזיקאלית חדשה משירי הילדים הקלאסיים של קובי אושרת.
פרטים נוספים
דוד חיים בקרקס
08   10:00 - 08   18:00
דוד חיים בקרקס - המופע המרכזי בסוכות 2017
פרטים נוספים
סבא טוביה - דוקטור דוליטל - קיץ 2017
09   11:30 - 17   16:30
סבא טוביה הוא דוקטור דוליטל
20 הופעות בלבד - קיץ 2017
פרטים נוספים
דירה להשכיר
14   11:30
לפי ספרה של לאה גולדברג, מהספרים האהובים ביותר על הילדים מזה שנים,
פרטים נוספים
רכבת ההפתעות
14   11:30
הצגת ילדים מוסיקאלית שזורה במיטב שירי הילדים הקלאסיים שכולם אוהבים:
פרטים נוספים
בת הים הקטנה
21   11:30 - 07   17:30
עיבוד לאגדה הידועה של אנדרסן.
פרטים נוספים
> <
מופעים לפי תאריך
היום מחר סופ"ש
 
https://www.youtube.com/watch?v=AnSUwzrxFWw
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בקורות

ד'ר דולטיל הנה דמות מסדרת ספרים מפורסמת שנכתבה על ידי יו  לופטינג ב1920 בשוויץ בשם"ד'ר דוליטל ובעלי החיים שלו.

מאז, הספר הפך למפורסם ביותר ואין כמעט ילד שלא קרא ושמע על רופא החיות הזה.

כעת מוצגת גירסה מוסיקלית של הספר בהפקת תיאטרון הפארק המתאימה לילדים עד גיל 7.היא מלאת פיזמונים ומשתתפים בה שלושה שחקנים הממלאים את כל התפקידים והם ד' דוליטל-עודד מנסטר,אור משיח-הקוף צ'יצ'י ונועה גורן -פולי התוכי.

 

ההפקה קיצבית ביותר ,צבעונית,מענינת את הילדים המכירים את הדמויות.הפעיל והמרשים ביותר מבין הדמויות הנו ד'ר דוליטל.מנסטר הוא הכל.גם שחקן גם זמר,גם לוליין, גם חקיין.הוא מעולה בכל.אור משיח מתעלה על עצמו בביצוע תפקידי החיות.נועה כתוכי "מחקה'"כל הזמן בהצלחת אמת את כשרונם.

כתב וביים את ההפקה אורי אומנותי כאשר הלחנים כתב ברוך פרידלנד.התלבושות היפות עיצבה סבטלנה וישטליוקי ואת התפאורה הצנועה אך היעילה עיצב ג'ק רובינזון.הכוריאוגרפיה והתנועה על הבמה כתב אפי אפשטיין ואת העיבוד המוסיקלי לשירים עשה רפאל סופר.

 

ד'ר דוליטל הנו רופא אך בני אדם אינם באים אליו כי הבית שלו מלא חיות.באין ברירה הוא מחליט להפוך לרופא חיות לוטרינר.

אומר הוא במחזה"אם לא אוכל לעזור לבני אדם לפחות אוכל לעזור לחיות שאיתם".

אנו רואים את החיות הבאות כדי שד'ר דוליטל ימצא פתרון לבעיתם.הוא לומד את שפת החיות דבר שאיפשר לו לתקשר איתם .הוא לא רק שימש להם כרופא אלא כידיד,חבר ויועץ.

 

מגיע אליו סוס,מגיעה נמלה,מגיע קוף.הקוף עצוב כי אין לו חברים והרופא מציע לו לגור אצלו וכך יהיו לו הרבה חברים מדיירי הבית שהם כולם חיות.

תוך כדי העלילה אנו שומעים הרבה שירים ופיזמונים חלקם כבר מוכרים לקהל הילדים,רואים מספרי קרקס.

ההצגה מענינת, מלאת שמחה,שירים,חיות ועזרה להם.יש בה קצב ואנרגיה רבים.ההצגה נמשכת כשעה .אין יציאות באמצע כי כל רגע מותח,כל רגע מענין וחבל להפסיד.

זאת הצגה מלאת חן,קצב,שירה והתלהבות.ד' דוליטל משתף את קהל הילדים בשאלות שונות.הילדים משתפים פעולה ברצון ובהתלהבות.הם מצביעים, צועקים,מתלהבים ומרוצים.

 

כל השחקנים טובים מאוד וממלאים את כל תפקידי החיות עם הסממנים המאפינים כל אחת מהן כולל לבישת תלבושות המאפינות את החייה שהם משחקים.

 

לראות או לא לראות;הצגה טובה מאוד.ילדים קטנים יהנו ממנה הרבה.  

 

אלי ליאון | אלי ליאון - ביקורת | 11/08/2015
תיאטרון מופע מעלה הצגת ילדים מרתקת ומקסימה בשם"פיטר פן בחזרה לארץ לעולם לא''.
זהו מחזמר עשיר בצבע,צליל,תפאורה נהדרת,מחול ועוד, לא רק לילדים אלא לכל הגילים.כתבו את המחזמר נועה ברנר וירון כפכפי שגם ביים וכתב את המוסיקה.
הצופה-ילד וומבוגר מרותקים למתרחש על הבמה מהרגע הראשון שההצגה מתחילה ועד סופה.
התיאטרון לא חסך מאמצים ואמצעים ליצור משהו איכותי ובעל רמה גבוהה ביותר.מרגישים שזו הצגה שהשקיעו בה הרבה מחשבה וממון והתוצאה מקסימה.
פיטר פן מתעופף בחלל הבמה,כולם מרותקים וכולם מתבוננים בריחוף פעורי פה.
 
התפאורה מתחלפת לאורך כל ההצגה שבתיה ומיכאל פיק עיצבו .אין היום הפקה שמכבדת את עצמה שאין בה וידאו ארט ומולטימדיה וכאן נמרוד צין המעצב  דאג שהכל יהיה מרשים.
המחזמר מלא שירים יפים,ריקודים,פיות, תלבושות נהדרות ומגוונות שעיצבה אלה קולסניק בעלת הדמיון הפורה,מוסיקה קליטה ויפה ביותר שכתב כאמור ירון כפכפי וכוריאוגרפיה נהדרת של רוני פרידמן עם תאורה של אלעד זהבי.לקרבות הבמה שבוצעו בידיים מאומנות היטב אחראי ברק גונן.
כל אלה עושים את ההפקה הזו של פיטר פן למשהו שכל ילדי הגן וכיתות א-ג שההפקה מיעדת את ההצגה כמתאימה להם, ולא רק הם אלא כל הגילים ימצאו בה ענין וירצו לראותה לא רק פעם אחת.
 
מתן שביט בתפקיד של פטר פן היה מקסים.הוא לא רק יודע לעוף אלא גם לשחק היטב וגם לשיר ולרקוד הן באויר והן על הקרקע.
וונדי שגולמה ע'י נועה גורן היתה טובה מאוד.
כולם גדלים חוץ מפיטר פן.דורות גדלו אך הוא נשאר חביב הילדים.
אין טעם לספר את התוכן שכל ילד וגם מבוגר יודע.כולם יודעים את הרפתקאותיו.
אם אתה מאמין במשהו, הדבר יתגשם לפעמים .בדרך כלל בסיפורי הילדים גם אגדות מתגשמות.
 
זהו מחזמר שיש בו הכל שיכול לענין ילדים,לשמח אותם,לרתק אותם ולגרום להם לאהוב תיאטרון ולבקש לראות עוד.
 
אור משיח וניר ברק בכמה תפקידים כילדים אבודים,פירטים ואינדיאנים היו טובים מאוד.
השתתפו עוד בהצגה ליאור כהן,מתן קליגר,ויובל דרויש כאשר רובם מילאו יותר מתפקיד אחד והכל בהצלחה גדולה.
 
ההצגה מלאת עליצות,שמחה,קצב,מצב רוח טוב וכל זה הופך את ההפקה לגדולה ומרשימה.
זאת אחת ההפקות היפות והמושקעות ביותר מבין הצגות הילדים הרבות שראיתי בזמן האחרון.ממליץ בפה מלא לכל אדם עם רוח צעירה הרוצה לשעה קלה לחזור לילדות ,לראותה.
 
 
לראות או לא לראות. אני ,שכבר שכחתי  את גיל הילדות שלי, אלך לראות את ההצגה פעם נוספת(אם יזמינו אותי)....
אלי ליאון | אלי ליאון - ביקורת | 29/07/2015
על הבמה תפאורת בד:  מדפי ספרים, תמונות, עציצים וביניהם חלונות שקופים. אל הבמה נכנסת בובת סבא חביבה, על כיסא ומתחיל לספר חוויות שהיו לו בצעירותו בג'ונגל. במקביל מוצג הסיפור שלו כתיאטרון צלליות מבעד לחלונות השקופים ברקע.

מבחינתי מתחילה ההצגה ברגל ימין, השימוש בבובה המקסימה ותיאטרון הצלליות  יוצרים חוויית פתיחה נהדרת להפקה החדשה של "ספר הג'ונגל" באולם תיאטרון גבעתיים.

ענבלי (המוכרת מהסדרה "ענבלי בא לי"), הנכדה של בובת הסבא החביב עולה לבמה מלאת אנרגיות וקופצנית, רוקדת וזזה כמעט ללא הפסקה. היא רוצה שסבא יספר לה את הסיפור ומציצה בספר האסור של ספר הג'ונגל, הנמצא על ספרייה קטנה בצד.

אז מתרחש קסם וענבלי נבלעת בספר לעיניי הילדים המשתאים. שני הילדים נדרכים מייד: "איך עשו את זה???". ענבלי נשאבת לתוך הג'ונגל ושם היא פוגשת במוגלי, בדוב באלו ובבגירה הפנתר השחור. אלו ילמדו אותה לשרוד בג'ונגל, יכירו לה את הקולות, החיות, ויצחיקו את הקהל בין לבין. מאוחר יותר ענבלי נחטפת על ידי הנמר שירחאן והקופים המערימים על מוגלי וחבריו, אלה לא נשארים חייבים ומערימים חזרה בתחרות "הקוף הבא", הטובים מנצחים, הסוף טוב ואפילו מוגלי חוזר הביתה עם ענבלי, סוף טוב הכל טוב.

עד אחרון הפרטים

ענבלי ובעיקר רביב מדר,כמוגלי, מתגלים כליהוק מוצלח מאוד. מדר מצחיק, קופצני רוקד מצוין ואינו שוכח לעשות מדי פעם תנועות של ספק בן אנוש, ספק חיה בג'ונגל. גם שאר השחקנים רוקדים נהדר ולמרות התלבושת המסורבלת על גופם ניתן לראות את הפירואטים המדויקים, קפיצות, גמישות ודיוק הראויים לציון.

הדמות של שירחאן (מרטין אומנסקי) הצחיקה במיוחד, לפעמים זה הרגיש כאילו הוא יצא מסרט מצויר מוצלח.

גם התפאורה מרשימה עד אחרון הפרטים, הג'ונגל כולו צמחייה ענפה, תוכי ענק שקורא מדי פעם ומנפנף בכנפיו, פיל, ג'ירפה, נחש. שרכים המשתלשלים מהתקרה, עליהם ינצנצו פנסים ככוכבים כאשר ירד הליל ועוד. התלבושות עשירות ומרשימות (אלה קולסניק המוכשרת) וכך גם האיפור.

זו הפקה ראשונה של "ספר הג'ונגל" שהילדים שלי ראו בתיאטרון, ההפקה הזכורה להם היא ההפקה המיתולוגית של חנוך רוזן עם טוביה צפיר ותום אבני, תהיתי אם יתעלו כאן על השירים המוכרים משם. שמחנו לגלות שההפקה החדשה  לא נופלת במאומה מההפקה ההיא.  השירים והמוזיקה טובה, לעתים הצלילים החזקים עלו והאפילו על השירה, אולם זה תוקן תוך כמה דקות על ידי אנשי הסאונד.

זהו מחזמר,  כלומר  הרבה שירים וריקודים, קחו את זה בחשבון כשמודבר בילדים גדולים יותר. לא כל אחד אוהב את הז'אנר. האולם היה מלא בהורים וילדים בגילאים שונים ועם זאת היה שקט, מה שמעיד על דריכות הקהל הצעיר לגבי המתרחש על הבמה.

לדעתי ההצגה בהחלט מתאימה מגיל 3 ומעלה. בערך שעה וקצת של חגיגת שירים וריקודים. שלי בני שבע וחצי ותשע, נהנו מאוד.

אודליה דה רוסו | אתר הבמה | 27/07/2015
ילדים בכל הגילאים היו מרותקים למחזמר החדש שבו פיטר פן המתעופף לכל אורך ההצגה

הגענו לבכורה של המחזמר "פיטר פן – בארץ לעולם לא", שכתב וביים ירון כפכפי עם לא מעט ציפיות, בזכות שמות היוצרים.

שמחנו לגלות שההצגה צבעונית, מושקעת, יפה ואינה מזלזלת בצופים הצעירים. האולם היה מלא והילדים בכל הגילאים היו מרותקים.

מבחינה חזותית, התפאורה המתחלפת מוצלחת ביותר וממחישה היטב את  חדר השינה של וונדי וג'ון  (כן, היה חסר אח אחד, כפי שהזכירה לי ילדתי), האנייה של קפטן הוק, המחבוא של טייגר לילי והאינדיאנים ועוד.  כמו כן תוספות של מולטימדיה וידאו ארט העשירו והוסיפו קסם לתפאורה.

בלי ניסיונות מאומצים להצחיק את ההורים

נועה גורן, שחקנית וותיקה בהצגות ילדים שיחקה להפליא את תפקידה של וונדי. חייכנית, קלילה ועם זאת אחראית. תפקידה של וונדי כילדה שאמורה לשמש כאמא של כולם, הודגש מאוד בלא מעט שירים, באופן קצת מופרז לדעתי. בלי אמא שרה וונדי: "תהיה מוזנח, מלוכלך עם שער פרוע". בעידן של היום, כשיש גם הורות אחרת, כדאי להיזהר עם האמירות הללו.

זו פעם ראשונה שאני רואה את מתן שביט בהצגת ילדים, ובתפקידו כפיטר פן, שמתעופף לכל אורך ההצגה,  הוא בהחלט מתגלה כשחקן מרשים, שגורם לכולן להתאהב בו.

ההומור בהצגה תואם את גיל הילדים בלי נסיונות מאומצים להצחיק את ההורים  (וזה לטעמי חידוש מרענן) והוא בא לידי ביטוי בעיקר על ידי ניר ברק ואור משיח  (כילדים האבודים צמר ושטות  ובתפקידים נוספים, כפיראטים ואינדיאנים).

ליאור כהן (הילדה זיהתה אותה מ"גאליס")  שיחקה , שרה ורקדה  יפה בתפקיד טייגר לילי  (וגם בתפקיד אם הילדים), וכאן המקום להזכיר את הכוריאוגרפיה המצוינת של רוני פרידמן

אחרון חביב אציין את מתן קליגר ששיחק את אב הילדים, את הצ'יף ואת קפטן הוק (גם אותו זיהתה הילדה, מההצגה "דלת הקסמים"). שחקן נפלא. מספיק לשמוע אותו צוחק בצחוק השמור לרשעים בהצגות כדי לצחוק יחד איתו. הוא שיחק כל כך טוב שלרגע שכחתי שאני בהצגת ילדים.

על הכל ניצחה אלה קולסניק בתלבושות יפהפיות ביניהן בגד שכולו עלים לפיטר פן, שמלות מרהיבות לוונדי ועוד.

לסיכום: ההצגה יפה ומרתקת. קטעים אחדים מעט מפחידים לילדים מתחת לגיל 4. בן השבע היה מרוצה מההצגה ובעיקר מקרבות הבמה. בת השמונה  נהנתה מאוד, קצת חסרה לה טינקרבל, שלא היתה דמות ממשית בהצגה, אלא הופיעה כאלומת אור ירוקה מרצדת על התפאורה. לי זה נראה פתרון מקסים, אבל  ילדות כנראה בכל גיל רוצות לראות את הקסם עם הכנפיים באופן מוחשי יותר.

ועוד הערה על מדיניות האולם, "בית החייל" בתל אביב. את פנינו קיבלו ערמות של פופקורן בשבילי האולם. בניגוד למקובל בהצגות ילדים לא מסחריות, משום מה  מותר היה כאן להכניס אוכל לאולם התיאטרון (שנמכר כמובן במחירים מופרזים במזנון בחוץ). לא יקרה כלום אם ילדים לא ילעסו דבר במשך שעתיים, יתרכזו רק בהצגה ויפגינו דרך ארץ כלפי  השחקנים על הבמה.

 

אודליה דה רוסו | אתר הבמה | 15/06/2015

פיטר פן הוא סיפור חוצה שנים ודורות החל משנת 1904 בה הוצג לראשונה כמחזה ועד היום.
הילדים נדרכים מהעלילה המותחת, רוצים להיות כמו פיטר פן המעופף לו באוויר, ומתאהבים בוונדי במהירות.
המבוגרים... ובכן... גם הם חולמים לפעמים להיות ילדים לנצח ולעוף לארץ לעולם לא.
כנראה שזו הסיבה שעוד ועוד גרסאות של ההצגה מופקות, ותמיד בהצלחה גדולה.
"פיטר פן - בחזרה לארץ לעולם לא" הוא כבר עיבוד שלישי של המחזמר שכתבו ירון כפכפי ונועה ברנר, ומשיג בקלות את כל הפקות הענק הקודמות.


הבמה יפהפייה, - משלבת תפאורה של בתיה ומיכאל פיק, תאורה מדהימה של אלעד זהבי משולבת עם וידאו ארט של נמרוד צין, כל אלה יוצרים אווירה מתאימה לכל סצינה - לונדונית טיפוסית, ארץ קסומה, ים ומאהל אינדיאני.
מתן שביט כפיטר פן, שובה לב, שחקן מצוין המעופף לו באוויר בקלילות ובחן כאילו נולד לתפקיד.
נועה גורן המקסימה, שחקנית וזמרת מצויינת, מפזרת חיוכים רחבים לכל עבר ופשוט כובשת את הבמה.

מתן קליגר (שהתאהבתי בו עוד מימיו כפודינג הכלבלב/חיים הארנב/שר התווים מ"דלת הקסמים") השחקן בעל הקול המהדהד ואלף הפרצופים נותן פייט רציני  וכישרוני ללא ספק לפיטר פן בתפקיד "קפטן הוק" (והוא גם האבא והצ'יף).
דוריס נימני (המוכרת גם כאמה מ"ילד פלא") ובהתאמה ליאור כהן (מ"עמי ותמי - הרפתקה מתוקה" ומבחר תכניות בערוצי הילדים) מפזרות מכישרונן המופלא במשחק שירה ותנועה על הבמה.
ובל נשכח את אור משיח, ניר ברק ויובל דרוויש בשלל תפקידי משנה מהנים.

כל צוות השחקנים המוכשרים הזה שנבחר בקפידה, משלים את העולם הקסום אליו מוזמן הקהל לשעה וקצת.

אם היינו ילדים אבודים, בטוח שזה המקום אליו היינו רוצים להגיע.
הצגת חובה - קסומה, מרגשת, מהנה , אשר תגרום לכם לרצות לחזור שוב ושוב לארץ לעולם לא.
אורית איזנשטיין | אורית ניו מדיה - פרסום ושיווק באינטרנט | 15/06/2015
גור חתול אדם ארוך שיער

ההבנה של אתגר קרת לנפשם של ילדים זוכה לביצוע מלא השראה. הילה אהרון בריק, אתר הבמה

 

לא פשוט להפוך סיפור ילדים להצגה נהדרת, ואתם הצלחתם בכך. אושרי נידרמן סל תרבות גני ילדים מועצה אזורית מטה אשר

 

השחקנים מגישים ביצוע דינאמי ורגיש. הצגה יפה ומפתיעה, שמצליחה לחבר בין העולם המציאותי לפנטסטי. שי בר יעקב - ידיעות אחרונות

ביקורות שונות | 01/05/2015
הליהוק של ניקול ראידמן ככמכשפת המותגים ב"עמי ותמי הרפתקה מתוקה" מסתמן כהברקה של חנוכה 2014.


בחווה של הדוד פרדי שאוהב חיות (דניאל מייזלר), נרגשים לקראת ביקור אחייניו עמי ותמי. צמד הילדים (אסף הרץ וליאור כהן) מגלים עד מהרה לאכזבתם כי החווה הפכה לחוות בריאות אורגנית, ללא ממתקים, עקב טרנד הטבעונות של אחראית המשק מרינדה (טל קלאי).


הם רוצים לצאת אל היער, ולא נרתעים מהשמועות על מדאם פומפדור, המכשפה העשירה המתגוררת בקצה היער בבית ממתקים ולה מיליון שמלות.

ניקול ראידמן גונבת כצפוי את ההצגה כמדאם פומפדור, מכשפת הוט קוטור, בתפקיד שנתפר ב-ד-י-ו-ק עבורה כמו שמלת מעצבים יוקרתית. או יותר נכון כמו שמלת היהלומים שייבאה במיוחד מחו"ל כדי שהופעתה תהיה מושלמת.

פומפדור סבורה כי עליה לאכול ילדים על מנת להישאר צעירה ולהיראות מיליון דולר, ונעזרת בחיפושים בשני העורבים שלה, דולצ'ה וגבאנה (כן, כן), הלא הם גיל וסרמן (המוכר כפרופסור פוקס מ"מר עגבניה", בתפקיד הכסיל המשעשע), ומתי אטלס כמבוגר האחראי מבין השניים.

כמובן שהילדים מוצאים דרכם היישר אל זרועות המדאם, ולאחר שעמי נכנס לכלוב ותמי נמלטת, נעזר הדוד פרדי בהשפעתו על בעלי חיים כדי לשכנע את העורבים לעבור לצד הטובים, ולהציל את הילדים.


ומדאם פומפדור? שלא כמו באגדה הידועה, גם הסוף שלה היה טוב.

הצגה מקורית ומבדרת להורים לא פחות מאשר לילדים, עם המון קריצות לדמותה הססגונית בחיים האמיתיים והמעושרים של ניקול ראידמן. את השירים שהיא שרה, "אני מדאם פומפדור" ו"שיר המותגים" אתם תפזמו זמן רב אחרי המופע.


למי שחושש כי ההצגה תפחיד קטנטנים בשל סיפור האגדה המקורי - אל דאגה, ב"עמי ותמי הרפתקה מתוקה" עטפו את האגדה בצמר גפן מתוק והיא מהנה לילדים החל מגיל 3 ועד 10. אכן, הרפתקה מתוקה.


 

ירון שמאי | לגדול | 01/12/2014
ילד פלא

"היוצרים עמדו באתגר והצליחו לתפור סיפור קולח ולא ולא מתיילד מדי סביב השירים האהובים. בן ה-6 היה משועשע מאוד וברגעים מסויימים ממש שאג מצחוק. ארבעת השחקנים עושים עבודה טובה.

שורה תחתונה- אופציה קיצית קלילה ומוצלחת"

 

רוני מואב- לאישה

רוני מואב | 30/08/2014
השירים של קובי אושרת שגם ההורים זוכרים מהילדות עומדים במרכז הצגה עם קסם של פעם


"אמא, אפשר לראות את ההצגה הזאת שוב?" אמרה בתי בת השמונה, מיד בתום ההצגה, אז גם נדלק האור באולם והיא זיהתה את עודד פז (עודד מ"הפיג'מות"), בימאי ההצגה, וביקשה להצטלם אתו.

"ילד פלא" נכתבה על ידי יובל סגל ו"נתפרה" על פי שירים שהלחין קובי אשרת, כמו "ילד פלא", "אמת או חובה", "הי הו היפו", "ידידי טינטן" ועוד, שההורים זוכרים מילדותם והילדים מכירים בעיקר מהגן ומבית הספר. שימח אותי מאוד שבת השמונה ובן השש וחצי נהנים מאוד מהצגות כמו זו, שיש בהן "קסם של פעם".

אמת שגלי אוהבת את יואב?

העלילה בקצרה: ילד הפלא יואב אוהב לשחק בעולמות של דמיון עם אחותו הג'ינג'ית אמה, עם גלי, הילדה שבה הוא מאוהב  ועם חנן, חברו הטוב והמצונן תמידית. כשיואב מגלה שהיפופוטם ברח מגן החיות כולם בטוחים שהוא ממציא או מפנטז, אבל הוא נחוש לצאת למסע חיפושים אחרי ההיפו ולשכנע את חבריו להצטרף.

הקטנים יותר נהנים מהשירים והריקודים הקצביים, מהנפילות המצחיקות של השחקנים בכל פעם שחנן המצונן (אסף משה) מתעטש, מדמותה של אמה הג'ינג'ית ( לירון ויגדור) וממסע החיפוש אחר היפופוטם שהלך לאיבוד, המופיע בסוף בדמות בובה גדולה.

הגדולים יותר מתחברים כבר לתכנים: חנן ש"סובל" מעודף חוגים מוביל לשיר "אבאל'ה אמאל'ה" שכתב יורם טהרלב; "אמת או חובה" מגיע כשאמה מאתגרת את יואב וגלי בשאלה "אמת שגלי אוהבת את יואב?" והשיר "ראש כרוב" מתחבר לעלילה כשברל'ה, האחראי על גן החיות, המדבר בחרוזים, מחפש את ההיפופוטם שהלך לו לאיבוד כי לא סגר היטב את שער הכלוב בגן החיות.

הליהוק מצוין. אסף משה מצחיק את הילדים בשני תפקידיו, כחנן המצונן וכברל'ה. גם אמה (לירון ויגדור), האחות הג'ינג'ית מצחיקה מאוד את הילדים. עומרי רוטברד ויעל נחום (יעל ועמרי) הם בהתאמה יואב ילד הפלא וגלי העדינה, הנסיכתית והשברירית. קטעי ההתאהבות של השניים נגעו מאוד לבת השמונה, והרגשתי שהיא מסמיקה ממש כמו גלי המאוהבת ביואב.

התפאורה נעימה ולא עמוסה מדי נעה בין שלושה לוקיישנים: חצר עם נדנדה, החדר של יואב ולוח מודעות. כשהרוח מעיפה מלוח המודעות את הפתקים המודיעים על היפופוטם שהלך לאיבוד, שאלו אותי בת השמונה ובן השש וחצי בתדהמה גדולה: איך הפתקים עפו? נחמד שאפקטים פשוטים מדהימים אותם, גם בעידן האקס בוקס והטאבלטים ואחרי שראו דברים הרבה יותר מורכבים. בדומה לכך הם גם התלהבו מאוד גם למראה כדור מראות שהיה תלוי מהתקרה והופעל באולם החשוך.

ראוי לציין שהסאונד חזק מדי לעומת הסאונד של הפלייבק וקצת קשה היה לשמוע את המילים של השירים. לא תמיד היה סינכרון בין שפתי השחקנים לבין הפלייבק, אבל הילדים כמובן לא שמו לב.

ההצגה מוגדרת כמתאימה לגילאי 10-3, טווח רחב מדי לטעמי. נדמה לי שאפשר לצמצם את הטווח עד גיל שמונה בלבד, גם בגלל תוכן ההצגה וגם בגלל שנוכחות של ילדים בני שלוש באולם פוגמת בהנאה של ילדים גדולים יותר. עם זאת, למעט מקרה יוצא דופן, קהל הילדים וההורים התנהגו למופת, לא מובן מאליו בכלל בהצגות ילדים.

טינטנים משלימים

התלבושות המצוינות (אלה קולסניק) בולטות במיוחד בקטע עשוי היטב כאשר יואב וגלי רבים ובפני כל אחד מהם מופיע ידידם טינטן (משירה של מרים ילן שטקליס). באמצעות משחקי תאורה נוצר אפקט של "מסך מפוצל" שמאפשר צפייה בשתי התרחשויות, בעת ובעונה אחת .

טינטן הופך  לשני טינטנים, האחד של יואב והשני של גלי, ושני הטינטנים לבושים בבגדים צבעוניים, מכוסים בכדורים שערם סמור ואוזניהם מחודדות כמו של שדים קטנים. הם רוקדים, שרים ומצחיקים עד שהם מצליחים להשלים בין שני הילדים הרוגזים.

ואפרופו שלום, ההצגה פותחת בשיר "שלום היא מילה שימושית" ופתאום המילים הופכות לרלוונטיות מתמיד: "ובזמן האחרון אומרים שלום בכותרות ובכל החדשות, כי שלום זה לא רק היי! ויאללה ביי!  ומה נשמע? שלום זה גם ההפך ממלחמה!"

 

אודליה דה רוסו | אתר הבמה | 24/08/2014
במופע המבוסס על שירי נורית הירש לא מעט הורים שמחים לשיר עם ילדיהם את השירים הוותיקים


ילדים ומבוגרים מצטרפים לפזמון החוזר

"ברבאבא", "הבית של פיסטוק", "המשפחה שלי", "חיים הארנב", "מקהלה עליזה", "אבניבי", "ושוב נצאה אל הדרך", "בשנה הבאה", "פרפר נחמד" וכמובן "דלת הקסמים", להיט אחר להיט, שיר אחר שיר מכריח אותנו להצטרף אליו בשירה במופע "דלת הקסמים" ששואב את כוחו הגדול מהשירים שכתבה נורית הירש, שירים שיש להם מספיק כוח מוזיקלי כדי לסחוב על גבם שנים של ילדים ומבוגרים שמצטרפים לפזמון החוזר (וגם לבתים שלפניו).

סיפור המסגרת נתפר סביב הדמויות המאכלסות את השירים ומשמש כטריגר לשירה עצמה, כשהוא מביא את סיפורה של הילדה מיכל הירש המבקשת להכין מתנה מיוחדת ומקורית ליום ההולדת של אמה, נורית. בחיפושיה אחר המתנה המושלמת היא מציצה לחזרה של מקהלת הציפורים העליזה, נעזרת בפיסטוק השכן ופוגשת את חיים הארנב שמגלה לה בסוד כיצד להיכנס לממלכה של מלכת התווים והצלילים הרמוניה, שם מבינה מיכל כי המתנה שהיא רוצה לתת לאמה היא שיר מיוחד שתחבר עבורה בעצמה.

כשכולם שרים את "דלת הקסמים" כדי לפתוח את הדלת ולעבור לממלכה של הרמוניה, גם אני מצטרפת במלוא גרוני, ולצדי לא מעט הורים ששמחים לחלוק עם ילדיהם שירים שהם מכירים שנים רבות אחורה, כיף מיוחד שחוזר על עצמו גם עם שירים כמו "אבניבי אובואבב אובותבך". בכל זאת, שיר מסוף שנות השבעים שבת הארבע שרה לידי כאילו נולד אתמול. ההגדרה הגילאית "לכל המשפחה", מדויקת הפעם במיוחד.

הילדה, כדרכן של ילדות, אוהבת מאוד את מסך הנצנצים שנגלה על הבמה בתום ההפסקה, התלבושות גם הן בסדר גמור והבמה כולה ססגונית ואנרגטית, אבל הבטרייה שמטעינה את המופע הזה באנרגיה הגדולה שלו היא, כאמור, שיריה של נורית הירש, שמתגלה פה כמעין נעמי שמר לילדים.

העיבודים החדשים לשירים, עליהם אחראי חגי אלקיים, שמחים ופרונטליים. הקטנה, שמכירה את ההצגה מהוי.או.די., מצטרפת כבר לקולות החדשים שיצר אלקיים, והתחושה היא שאם השירה על הבמה הייתה בלייב זה היה אפילו עוד יותר מגניב לאוזניים.

רגע פחות מוצלח לטעמי נרשם כשמיכל מספרת למלכה הרמוניה על קלטות הילדים שאמה שמה לה ומדברת על "פים פם פה" ו"דיג דיג דוג", הקלטות של הירש שמוצגות על הבמה. הסיבה ברורה: החיפוש אחר תירוץ טוב שיאפשר לעבור לשירים מתוך שתי ההפקות הללו, אבל יש משהו בשיווקיות הבוטה הזו שכבר לא עובד היום וניתן היה לוותר עליו.  

טל גורדון | אתר הבמה | 20/02/2011
powered by Tagonet