מהי אהבה? חלום או מציאות

הגדרת אהבה:" האהבה היא תוצאת הנתינה, במי שיותר משקיעים אותו יותר אוהבים" (הרב דסלר שחי לפני 150 שנה) בהגדרה זו טמון הסוד לנושא הנכסף עד כדי כאב והמדובר ביותר עלי האדמות בכל הזמנים. כל אחד מאיתנו רוצה להיות נאהב ולאהוב, אך בעולם מתירני  זה,  דור הג'ינס והמיקרוגל, קשה לנו  להשקיע בזוגיות ואנו מצפים לתוצאות מהירות ובתוך כך אנו מערבבים ומבלבלים בין המושגים "אהבה" ו"תאווה" ורוצים להאמין שהתאווה היא למעשה "אהבה" וככל שהעולם נהיה יותר מתירני ולא משקיעים בדרך הנכונה (היותר ארוכה) יותר ויותר זוגות מגיעים להתרסקות במוסד הנישואין, ובכן איך מגיעים לאהבה אמיתית?? על מנת להגיע  לאהבה אמיתית צריך לנפץ מיתוס גדול בעולם ולמיתוס הזה קוראים "אהבה ממבט ראשון", אין דבר כזה, יש התאהבות ממבט ראשון ויש תאווה ממבט ראשון אבל אין "אהבה ממבט ראשון". כאדם נשוי 25 שנים אני יכול להגיד לכם שאהבה אמיתית היא פונקציה של זמן מול השקעה הדדית זה בזו ואין כל קשר בין "האהבה" שמרגישים כשמתחתנים לבין אהבה בת 25 שנה.  לאהבה אמיתית דרושים 2 תנאים 1. תאווה (אהבה ממבט ראשון) גופנית אשר חייבת להמשיך גם לאחר הנישואין 2. בניית תקשורת נכונה אשר תקשורת זו תגרום לפתיחות מלאה ביחסים בין בני הזוג ופתיחות זו תעצים את התקשורת בניהם וחוזר  חלילה ואז השילוב בין התקשורת הנכונה (שלוקחת  הרבה שנים להיבנות) לבין התאווה בין בני הזוג מהווה את הבסיס הנכון והמוצק להגיע לאהבה אמיתית כדי שבני הזוג יוכלו "להתקרב" אחד לשני הם חייבים להקריב הרבה מעצמם, א. חזותית  ונפשית כדי שהתאווה ביניהם תמשיך הרבה לאחר החתונה ב. להשקיע מעצמם ומזמנם ודווקא כשקשה להם ג. לקום בבוקר ולחשוב איך אפשר לשמח את בן/בת הזוג ד. לקבל הדרכה טובה כיצד בונים תקשורת נכונה ה. ללמוד להכיר את תכונות בן/בת הזוג לעומק כפי שנלמד בהמשך ו. להסתכל תמיד על חצי כוס המלאה של בן/בת הזוג ולזכור "שאף אחד לא מושלם"  למדתי  ש"אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך" (הרב אבנר קוואס) לכן הייתי אומר שעם הרבה השקעה הדדית זה בזו ולאורך זמן יש סיכוי מצוין שהחלום יהפוך למציאות.

על חתונה וזוגיות

אין אף אישה שלא חלמה  כשהייתה קטנה על היותה כלה בשמלה לבנה ומתחתנת עם האביר על הסוס הלבן האישי שלה הנושא אותה למקום נהדר וחיים באושר ובעושר… מכירים את זה??

על זוגיות אנחנו עוד נדבר בפרקים הבאים אך מהו באמת טקס הנישואין המרגש כחתונה ולמה הוא נועד?? ובכן טקס הנישואין הינו בעיקרון טקס דתי המאחד שני בני זוג בקדושה באמצעות קידוש הכלה ע"י החתן באמצעות הטבעת  והבדלתה לעצמו משאר הנשים והבדלת עצמו למענה, הוא שלה והיא שלו עד תום חייהם הטבעיים. אין כל סיבה חילונית למוסד הנישואין ולא כל צידוק הגיוני אלא ציווי הבורא לבוא  בברית הנישואין שאפילו בעולם המתירני של היום ימינו מייחסת החברה חשיבות עילאית למוסד הנישואין שמהווה אות לקשר חזק בין בני הזוג, שכחבר מן המניין במוסד זה מצהירים שני בני הזוג על מחויבותיהם  זה לזו לעד, נשמע רומנטי לא??

בטקס הנישואין מתחייב החתן לדאוג לאשתו ולספק אותה כלכלית, רגשית, וגופנית, ומצווה אותה לאהוב אותה יותר מגופו ולכבדה כגופו ולאישה לדאוג לבעלה, לכבד אותו, להוקיר אותו ולראות בו את פסגת העולם. כל צד מחויב פה בשבועה חמורה בנוכחות עדים על ציווי אלוקי זה, ומי שלא יקיים שבועה זו ייתן על זה את הדין בפני הבורא. ומכוון שהבורא לא השאיר  שום דבר לידי המקרה, הוא לא סתם הטיל משימה כה קשה בלי להצמיד למשימה זו ספר הוראות, על כן בצורה מופלאה ביותר כל בעיות הזוגיות וכל הפתרונות אליהם נמצאים בחמישה פסוקים בלבד הנמצאים בסיפור גן עדן בעצם יצירת האדם כשהבורא משמש יועץ הזוגיות הראשון בהיסטוריה. ברצוני להרגיע את כל החוששים שאין מדובר פה בדת אלא באיכות חיים לשמה, ואין שום צורך להיות דתי כדי ליהנות מאיכות חיים זו, המסופקת באמצעות אינפורמציה נהדרת זו ממקור ראשון.  מי שאכן מאמין, יזכה גם למצווה וגם לאיכות חיים ומי שלא, פשוט יזכה לאיכות חיים נהדרת. איך להגיע להרמוניה ואיכות חיים נלמד בפרקים הבאים…

ציפיות ואכזבות

אין אדם שלא מצפה לתגמול כלשהו בתמורה לדבר טוב שעשה לאדם אחר ,אפילו אם הוא חושב שהדבר נעשה ללא כוונת תגמול ,למשל ע"י עשיית חסד לאדם עני ומסכן או במתן צדקה, הרי הוא מתוגמל בהרגשה הטובה שהוא מקבל ע"י הנתינה וגם ע"י הכרת התודה של מקבל החסד וזה כשלעצמו  תגמול.

כל חיינו אנחנו לומדים לצפות לתגמול ,כבר מילדותנו מלמדים אותנו שאם תיתן, גם תקבל חזרה "תהיה ילד טוב, תקבל סוכריה, לא  תהיה ילד טוב, תקבל עונש" זו צורה אחת של חינוך ילדים אבל כשברצוננו להיכנס למערכת זוגית ולהצליח עלינו לעשות "סווי"ץ" בראש ולעבור ממצב של נתינה וציפייה לתגמול מיידי בעבור הנתינה למצב של נתינה, לשם הנתינה לבן/בת הזוג (ובעתיד גם לילדים ) ללא ציפייה לתמורה ולתגמול כלשהו  בעבור אותה נתינה אלא בגלל שכך צריך לחיות. "כל זמן שתרצו להיטיב  אחד עם השני הנה האושר בידכם ביום שיתחילו הדרישות אחד מהשני האושר מכם והלאה"(הנוסחה לזוגיות טובה,זוכרים?)סיבה נוספת לסווי"ץ הנדרש היא להגיע לאהבה אמיתית" האהבה היא תולדת הנתינה ,במי שיותר משקיעים, אותו יותר אוהבים"(מהי אהבה ,חלום או מציאות?) זו גם הסיבה שאנחנו אוהבים את ילדינו כי ילד היא השקעה אין סופית(כאשר הרבה פעמים אין תגמול הוגן בעבור השקעה אדירה זו לאורך כל החיים)מלווה בהמון,המון, המון צרות ותקלות החל מרגע הלידה ועד יום מותנו כולנו יודעים זאת ובכל זאת ולמרות כל הצרות אנחנו אוהבים אותם  חשבתם למה?? התשובה היא שאנחנו משקיעים בהם בלי סוף ולכן למרות חוסר התגמול והצרות אנחנו אוהבים אותם,כך הוא המצב לגבי הזוגיות.

בני זוג אשר כל מטרתם במערכת הזוגית תהיה להיטיב אחד עם השני ולהשקיע במערכת הזוגית שלהם סופם שיתאהבו באמת ובתמים לנצח ואת אהבתם ומסירותם זה לזו יעבירו גם לילדיהם ואז בני הזוג יראו כיצד ילדיהם גם גדלים בשמחה ובאהבה וגם הם ילמדו לבנות מערכת  זוגית טובה ומוצלחת וזהו בעצם התגמול הגדול ביותר שאפשר לקבל בתמורה  להשקעה הבלתי מותנית בזוגיות,ולעומתם בני זוג שיכנסו למערכת הזוגיות שתהיה מבוססת על קבלה מרובה והשקעה מועטה  סופם שיגיעו למריבות וסכסוכים אין ספור עם בן/בת הזוג "וכגודל הציפייה (של אחד מהשני) כך גם גודל האכזבה" והאהבה הנכספת תלך ותתרחק מהם ואם זה המסר שיעבור גם לילדים עונשם של בני הזוג יהיה לראות כיצד כל מערכת הציפייה והאכזבות טופחות על פניהם והם "יזכו" לראות כיצד ילדיהם נגררים לתוך אותה מערכת  איומה של מריבות וסכסוכים עם כל הסובבים אותם וזה יהיה "תגמולם " ומנת חלקם של בני זוג אשר לא החכימו ולמדו להשקיע זה בזו ללא התניות ובמקום להגיע לאהבה אמיתית בחרו בדרך של משא ומתן ומריבות לכל ימי חייהם…..