תסמונת הנסיך הקטן: חיפוש כיוון אחרי גיל שלושים…

אמצעי תקשורת ועולם הבידור מספרים לנו בעיקר סיפורי הצלחה או טרגדיות מסמרות שיער. אבל היכן שהוא באמצע נמצאים המון אנשים שבסוף שנות העשרים ובמהלך שנות השלושים לחייהם שעדיין לא החליטו מה הם רוצים לעשות כשהם יהיו גדולים…

זה לאו דווקא קשור להשכלה. רבים הם בוגרי תארים בתחומים שהפסיקו לעניין אותם כבר במהלך הלימודים. יש כאלה שאפילו הספיקו קצת לעסוק במקצוע לפני שנטשו. קחו לדוגמה את עידן: הוא למד עבודה סוציאלית ונהנה מאוד בלימודים. אבל אחרי שנתיים-שלוש של עבודה בתחום הוא גילה שהלימודים לא הכינו אותו להתמודדות עם הפוליטיקה הארגונית מחד והשכר הנמוך מאידך. בגיל 28 הוא הרגיש שהוא שוב צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות בחיים. הוא נרשם ללימודי תואר שני בניהול משאבי אנוש וסיים בהצטיינות, שוב כדי לגלות שהתואר לא מהווה כרטיס כניסה אוטומטי לשום מקום עבודה.

הנסיך הקטן מחכה לקריירה שתבוא

רקפת היא מקרה אחר: בצבא היא אובחנה כבעלת נתונים גבוהים, ושובצה ביחידה טכנולוגית שבה רכשה יכולות בהפעלת והטמעת תוכנות שהיו בשימוש גם בידי חברות אזרחיות. אחרי הצבא היא התחילה לעבוד בחברה טכנולוגית גדולה בתנאים מצויינים, אבל פוטרה כאשר התוכנה יצאה משימוש. היא מצאה עבודה בתור מוקדנית עד שתקרה בדרכה הזדמנות נוספת, ושם בדיוק היא נשארה.

רקפת ועידן חשבו שהחיים יאירו להם את הדרך, יכוונו אותם אל יעדם הנכסף. אך המציאות האפורה טפחה על פניהם. הם נתקעו באמצע… כמוהם יש רבים: אנשים מוכשרים, עובדים ומתפקדים, אבל מתוסכלים מהעבודה שאינם חווים את הסיפוק שמעניקה הצלחה מקצועית. לעתים עוצר אותם חוסר החשק להתמודד עם האתגרים והמכשולים שהמציאות מעמידה בפניהם, ולעתים הם פשוט חוששים מכך שהמשמעות של הבחירה בכיוון מסוים, פירושו ויתור על כיוונים רבים אחרים. בדרך כלל הם פשוט עומדים במקום ומחכים שהחיים יחליטו בשבילם, וישימו אותם במקום שבו נועדו להיות.

לכאורה, הפתרון למצבם יכול לבוא מכמה כיוונים: התעניינות במסלולי לימוד והכשרה מקצועית שיקדמו אותם, סדנאות לפיתוח כישורים התנהגותיים, טיפול פסיכותראפי שיסייע לאתר ולהסיר את העכבות הנפשיים ועוד. הבעיה היא, שהנסיכים הקטנים יושבים ומחכים שהדברים ייעשו עבורם: ההזדמנות תגיע אליהם, החיים יבחרו בהם והמציאות תאיר להם פנים.

לכן, מה שהם חייבים לעשות קודם כל, הוא לבצע שינוי גישה בסיסי פנימי, ולאמץ באופן מעמיק את התובנה שעתידם נמצא בכף ידם, והם אלה שצריכים לפעול ולהחליט כדי שהחיים המקצועיים שלהם יתחילו להיראות כפי שהם היו רוצים.